ברכת המזון

זימון

כאשר שלושה אוכלים ביחיד מזמנים. כאשר מינין אכל ביחיד מוסיפים את המילים בסוגריים.

המזמן מתחיל:

נְבָרֵךְ (אֱלֹהֵ֫ינוּ) שֶׁאָכַ֫לְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

האחרים מגיבים:

בָּרוּךְ (אֱלֹהֵ֫ינוּ) שֶׁאָכַ֫לְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגּדוֹל חָיִ֫ינוּ.

המזמן מסיים:

בָּרוּךְ (אֱלֹהֵ֫ינוּ) שֶׁאָכַ֫לְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגּדוֹל חָיִ֫ינוּ. בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ וּבָרוּךְ זִכְרוֹ לְעוֹלְמֵי עַד.

ברכת המזון של הרמב''ם

ברכת חזן

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵ֫ינוּ מֶ֫לֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אוֹתָ֫נוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶ֫סֶד בְּרָ֫וַח וּבְרַֽחֲמִים. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָ֫סַר לָ֫נוּ, וְאַל יֶחְסַר לָ֫נוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר:

"פּוֹתֵ֫חַ אֶת יָדֶ֫ךָ, וּמַשְׂבִּ֫יעַ לְכׇל חַי רָצוֹן."

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

בחנוכה

וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַפֻּרְקָן, וְעַל הַגְּבוּרוֹת, וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, וְעַל הַנֶּחָמוֹת, וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂ֫יתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה.בִּימֵי מַתִּתְיָ֫הוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָֽמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָֽרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶ֫יךָ הָרַבִּים עָמַ֫דְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַ֫בְתָּ אֶת רִיבָם, דַּ֫נְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַ֫מְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַ֫רְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עֽוֹסְקֵי תוֹרָתֶ֫ךָ. לְךָ עָשִׂ֫יתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂ֫יתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן בָּ֫אוּ בָנֶ֫יךָ לִדְבִיר בֵּיתֶ֫ךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶ֫ךָ, וְטִֽהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁ֫ךָ, וְהִדְלִ֫יקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶׁ֫ךָ, וְקָֽבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵ֫לּוּ, בְּהַלֵּל גָּמוּר וּבְהֽוֹדָאָה, וְעָשִׂ֫תָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמךָ הָגָּדוֹל, סֶ֫לָה.

ברכת הארץ

נוֹדֶה לְּךָ, יְיָ אֱלֹהֵ֫ינוּ, עַל שֶֽׁהִנְחַ֫לְתָּ לַֽאֲבוֹתֵ֫ינוּ אֶ֫רֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן. עַל שֶׁהוֹצֵאתָ֫נוּ מֵאֶ֫רֶץ מִצְרַ֫ים, וּפְדִיתָ֫נוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִֽיתְךָ שֶׁחָתַ֫מְתָּ בִּבְשָׂרֵ֫נוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּ֫נוּ, וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָ֫נוּ. וְעַל הַכֹּל, יְיָ אֱלֹהֵ֫ינוּ, אֲנַ֫חְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָֽרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּֽאָוּמר: "וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָ֫עְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶ֫יךָ עַל הָאָ֫רֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָ֫תַן לָךְ."

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָ֫רֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

ברכת ירושלים

רַחֶם יְיָ אֱלֹהֵ֫ינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַ֫יִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּ֫יִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. וּמַלְכוּת בֵּית דַּוִד מְשִׁיחָךְ תַּֽחֲזִירֶ֫נָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵ֫ינוּ.

ברוש חודש ובחול המועד

אֱלֹהֵ֫ינוּ וֵֽאלֹהֵי אֲבוֹתֵ֫ינוּ, יַֽעֲלֶה וְיָבֹא, יַגִּ֫יעַ, יֵֽרָאֶה וְיֵֽרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵ֫נוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵ֫ינוּ, זִכְרוֹןיְרוּשָׁלַ֫יִם עִירָךְ וְזִכְרוֹן מָשִׁ֫יחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כׇּל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶ֫יךָ לִפְלֵיטָה,לְטוֹבָה, לְחֵן לְחֶ֫סֶד וּלְרַֽחֲמִים בְּיוֹם:

(בְּרֹ''ח) רֹאשׁ הַחֹ֫דֶשׁ הַזֶּה.

(בְּפֶסַח) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.

(בְּסֻכּוֹת) חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.

לְרַחֵם בּוֹ עָלֵ֫ינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵ֫נוּ. זׇכְרֵ֫נוּ יְיָ אֱלֹהֵ֫ינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵ֫נוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵ֫נוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים בִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַֽחֲמִים. חוּס וְחׇנֵּ֫נוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵ֫ינוּ וְהוֹשִׁיעֵ֫נוּ, כִּי אֵלֶ֫יךָ עֵינֵ֫ינוּ, כִּי אֵל מֶ֫לֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָ֫תָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָ֫יִם. אָמֵן

ברכת הטוב והמטיב

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵ֫ינוּ מֶ֫לֶךְ הָעוֹלָם, לַעָד הָאֵל: אָבִ֫ינוּ, מַלְכֵּ֫נוּ, אַדִּירֵ֫נוּ, בּוֹרְאֵ֫נוּ, גּוֹאֲלֵ֫נוּ, יוֹצְרֵ֫נוּ, קְדוֹשֵׁ֫נוּ קְדוֹשׁ יַֽעֲקֹב. רוֹעֵ֫נוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּ֫לֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל. שֶׁבְּכׇל־יוֹם וָיוֹם, הוּא גוֹֽמְלֵ֫נוּ, חֵן וָחֶ֫סֶד וְרַחֲמִים וְרֶ֫וַח וְהַצָּלָה וְכָל טוֹב.

הָרַֽחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּ֫נוּ לְדוֹר דּוֹרִים.

הָרַֽחֲמָן הוּא יִתְפָּ֫אַר בָּ֫נוּ לְנֵ֫צַח נְצָחִים.

הָרַֽחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵ֫נוּ בְּכָבוֹד.

הָרַֽחֲמָן, הוּא יְחַיֵּ֫ינוּ וְיִזַכֵּ֫נוּ וִיקָֽרְבֵ֫נוּ לִימוֹת הַמָּשִׁ֫יחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹ֫שֶׂה חֶ֫סֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵ֫בוּ, וְדוֹֽרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.